החלטה בתיק בש"א 974/05

לפני בקשה שעיקרה להורות להעביר לבית הדין לעבודה את הדיון בסוגיות העוסקות בהחלת חובות המעביד, ובכללן החובות הקיבוציות, על המפרק והמנהל מטעמו (להלן: "המשיבים"), בתפקידם כמעביד בפועל, וכל עוד נמצא בית החולים "ביקור חולים" בהליכי פירוק לצורך הבראה.

בקשה חלופית הינה, להצהיר שהמשיבים אינם רשאים לערוך שינוי ארגוני כלשהו במחלקת המיון, וביתר המחלקות והיחידות בבית החולים, לרבות פיטורים, שינוי תנאי העסקה של מי מהרופאים לפני מיצוי התייעצות ומו"מ עם הסתדרות הרפואית בישראל (להלן: "הר"י או "המבקשת") באשר לשינוי, היקפו והשלכותיו.

בתוך כך, מבוקשים סעדים הכרוכים בפעולות שונות, או מניעתן, בעניינים הקשורים ביחסים שבין הצדדים. באופן פרטני מבוקש לבטל את פיטוריו של ד"ר א' שורס מן הטעמים המפורטים בבקשה.

הרקע

1.         לעמותה ביקור חולים הוספיטל (להלן: "ביקור חולים"), מונה ביום 11.11.03 מפרק זמני, וזאת עקב קריסתו והיותו חדל פרעון, שעל גבו רובצים חובות בסכום העולה על סך 150,000,000 ש"ח, רובו לרשויות המיסים.

בהחלטתי לעניין הפירוק הזמני, הוריתי לכנ"ר להכין דו"ח על מצבו של בית החולים, וכן תכנית הבראה. בהיות העמותה בית חולים, ארכו הבדיקות זמן, ולאחר שהנושא נבדק בכל היבטיו, החלטתי ביום  1.8.04 על פרוק קבוע של ביקור חולים, ומיניתי את הכנ"ר כמפרק, (משיב 1). האחרון מינה מנהל אדמיניסטרטיבי ומנהל רפואי, ובשלב מסוים מונה מר ברי בר ציון (משיב 2) כמנהל בית החולים.

בהחלטה נאמר כי הפרוק הינו לצורך הבראה, ולא לצורך פירוק וחיסול העמותה, דהיינו "מפרק מפעיל", כשלנגד עיני לא רק אינטרס הנושים, אלא גורלם של כ-800 עובדים, והיות העמותה בית חולים בלב ליבה של ירושלים, על כל המשתמע מכך.

במהלך התקופה ננקטו הליכי הבראה שונים, חלקם כואבים, באשר היו כרוכים בפיטורי עובדים. כן התקיימו ישיבות בית משפט רבות, חלקן נסב על עתידו של ביקור חולים, והתקדמות המו"מ עם רוכשים פוטנציאליים לבית החולים.

בחודש מסוים אושרה למפרק הפעלה גרעונית חד פעמית. במשך הזמן המשבר חלף, קופות החולים חזרו לעבודה שגרתית מול בית החולים, מספר הלידות עלה וטיפס בהדרגה, ומנהל בית החולים קיבל מחמאות מכל עבר.

עתה, מנהל המפרק מו"מ מתקדם  לקראת מכירת  ביקור חולים. הקשיים שבדרך רבים, בין היתר, באשר חלק ממבני בית החולים הינו בחכירה, וחלק מהווה הקדש.

תאור הרקע הנ"ל, חשוב לשאלות שמעוררת הבקשה שלפני, שכן ככל שמתארכת התקופה שבה בית החולים מתפקד במסגרת פרוק, גוברים סימני השאלה לגבי עובדיו, מעמדם, החשש לעתידם לכשתבוצע המכירה, והדברים ברורים ועתיקים.

בהחלטת ביניים הוריתי על צירופו של עו"ד י' ארנון, ב"כ מבקשי הפרוק, למו"מ עם הקונים הפוטנציאליים על מנת לשמור על האינטרסים של העובדים  בכללותם. זאת לאור קיומן של קבוצות עובדים אחדות, כאשר לכל אחת אינטרס שונה. כן ישנם פנסיונרים ותיקים לעומת חדשים. מטבע הדברים כל קבוצה היתה רוצה להיות מיוצגת בפני עצמה, אולם סברתי כי הדבר עלול להכביד על המשא ומתן עם קונים פוטנציאלים.

מכאן לשאלה המרכזית  שמעלות ב"כ המבקשת, עורכות הדין א' לין וא' אבן זהר מטעם המבקשת - איזו ערכאה אמורה לדון בסוגיית המפרק כמעביד, חלות ההסכמים הקיבוציים, ושורה של שאלות הנגזרות מכך, כפי שנפרט להלן.

המתווה הנורמטיבי

2.         על פי סעיף 54 לחוק העמותות, תש"ם-1980, יחולו הוראות פקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג - 1983 (להלן: הפקודה"), בשינויים המחוייבים, גם על פירוק עמותה.

סעיף 307 לפקודה דן בסמכויותיו של מפרק, ובין היתר קובע סעיף 307(א)(2):

"לנהל את עסקי החברה במידה הדרושה לפירוקה המועיל".

אמנם אין הפקודה מגדירה את משך הזמן הדרוש לניהול כאמור, באשר כל מקרה והזמן הדרוש לו, אולם במשך השנים התפתח ה'מוסד' של "מפרק מפעיל".

נדרש לכך בית המשפט העליון בע"א זיאדן נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ תק-על 2004(3) 2009 (להלן: "פרשת זיאדן"):